זכיה בתחרות: "כיכר העיר" מרכז חולון, מקום ראשון // Setter Architects+BINT architecten+Vera Yanovshtchinsky architecten

יום שלישי, נובמבר 30, 2010 | , , |

Holon "City center" competition // The Chosen design >>

ב-13.5 עיריית חולון הכריזה על תחרות אדריכלית פומבית לתכנון מרכז השירות והתרבות החדש של חולון. 

לפני כשבוע הוכרזו המשרדים הזוכים בתחרות האדריכלית הבינלאומית. 
34 עבודות הוגשו לתחרות האדריכלית הבינלאומית הפתוחה עם מוזמנים, עליה הכריזה עיריית חולון בחודש מאי השנה. התחרות כללה תכנון של מרכז השירות והתרבות החדש של חולון, שיכלול בניין עירייה חדש, אולם קונצרטים, מרכז מוסיקה ומתחם של מסחר, משרדים ומגורים, בעירייה מקווים, שהמרכז החדש יציע לתושבים ולמבקרים חוויה עירונית מהנה ומעניינת עם מגוון אפשרויות הפונות לטעמים שונים ויקרין על ההוויה העירונית כולה.

התחרות הינה ע"ש פנחס אילון ז"ל, ראש העיר השני של חולון, שפעל לפיתוחה ולשגשוגה של העיר במשך 34 שנים. 



התחרות עוררה עניין רב כבר בשלביה הראשונים וניגשו אליה רבים מבכירי האדריכלים מהארץ וכן מספר לא מבוטל של משרדים מחו"ל.

העבודות נבחרו ע"י צוות שיפוט שהורכב מנציגי העירייה, אדריכלים ונציג משפחת אילון, שבחנו את הפרויקטים במשך 3 ימים.

ב-28.12 צפוי טקס חלוקת הפרסים וכן פתיחת התערוכה של העבודות. העבודות כולן יוצגו במשך כשבוע במדיטק בחולון להתרשמות הקהל הרחב וקהל האדריכלים.

המשרדים הזוכים הם:
במקום הראשון זכו: Vera Yanovshtchinsky architecten BV Den Haag NL
BINT architecten Den Haag NL
Setter Architects ltd, Ramat Gan IL
במקום השני זכה משרד "עדה כרמי מלמד אדריכלים" 
ובמקום השלישי - משרד "זרחי אדריכלים בע"מ"

לפירוט המלא אודות התחרות שהתפרסמה באתר - לחצו כאן.

[היום אנו מביאים בפניכם את ההצעה הזוכה, כמו תמיד, בחשיפה מלאה וראשונה,
מחר תתפרסם ההצעה הזוכה במקום השני ומחרתיים המקום השלישי.
בהמשך השבוע יתפרסמו הצעות נוספות של משרדים שהשתתפו בתחרות .. יש למה לחכות].

ההצעה הזוכה במקום הראשון:

העיצוב והתכנון של כיכר העיר מגלה את היופי ואת החיים של העיר חולון. הכיכר החדשה תוססת;
לתוך סביבה נעימה, פעילה וברת קיימא נשזרו תרבות, עבודה וחיים.



הבניינים והכיכר
התכנון והעיצוב מורכב מחמישה בלוקים גדולים, המרחפים מעל הכיכר, אשר כל אחד בנפרד מיוחד ומפוסל בהתאם לפרוגרמה וההקשר שלו. החזיתות מוארות בצבע ומעשירות את האיכות הפיסולית של הנפחים.


בתוך הריק הפיסולי שנברא בין הבלוקים נוצרת כיכר ריבועית אינטימית המתחברת אל סביבתה באמצעות חללים קטנים.


המבטים אל ומהכיכר הם עקיפים, הנתיבים אינם פורמליים, אך עדיין המיקומים נכונים מבחינה לוגית.



הבניינים מקיפים את הכיכר, חלל גדול ונדיב נוצר בעיר,רצפתו (מדרכה) סלולה בטקסטורה הדומה לשטיחים ארוגים המסבים לו איכות של חלל פנים. עצים ומזרקות מוסיפים לו צל ואיוורור. מסלולים להולכי רגל עוברים לאורך הכיכר ודרך הבניינים. 
בקומת הקרקע הצל מתקבל כתוצאה מריחופם של הבלוקים. 


הגודל והצורה של הנפחים והרווחים שביניהם, מחברים את מתחם התרבות (מרכז העיצוב והמדיטק) למתחמים הסמוכים בעיר.



הנפחים הגדולים "עולים" ומרחפים באוויר ויוצרים כך קומפוזיציה פיסולית בקנה מידה עירוני גדול.


"הפסלים" שנראים כי הועמדו בצורה אקראית לכאורה בכיכר, מתייחסים ומחברים אותה להקשר הסביבתי הבנוי שלה ויוצרים כך זהות פורמלית וצבעונית חדשה בעיר חולון.


בניין העיריה ואולם המוזיקה
בניין העירייה הוא הגבוה ביותר, מוקם בפינה הצפון מערבית של האתר, מסמן את חשיבותו ואת הכניסה הראשית אל הכיכר. העמדתו בפינה זו נותנת לאולם הציבורי חיבור ברור וגלוי לעיר.



אולם המוזיקה הוא "קופסת התכשיטים" התרבותית במשמעותה, בנוכחותה ובמיקום המרכזי שלה בכיכר.
הוזזה מעט לאחור ומובילה גם למרכז העיצוב והמדיאטק.



"הבמה" מגשרת בין מפלס מתחם התרבות לבין הכיכר המיועדת לאירועים ציבוריים. המקום המושלם עבור ברים ומסעדות נוצר בכיכר עוד יותר אינטימית בפינה הדרום מערבית של האתר.


המגורים, המסחר והמשרדים
בקומת הקרקע תוכננו שטחי מסחר ובקומות הגג העליונות תוכננו חללי המגורים. 


מגורים ושטחי מסחר תוכננו יחדיו על מנת להבטיח פעילות ציבורית ערה גם ביום וגם בלילה.


מחוברים על ידי החללים, שטחי המסחר יורדים עד לקומות המרתף ולחניה.



שטחי המשרדים שוכנים בין חללי המסחר והמגורים.


תכנון בר קיימא
אור השמש הוא הכוח המניע בתוכנית. כל הבלוקים חופו באותו האופן;


מגוון רחב של לוברים צבעוניים, המתפקדים הן לצורך אדריכלי והן לצורך אקלימי -בר קיימא.לובריים אופקיים הושמו על מנת להגן מפני השמש הדרומית ולוברים אנכים כנגד האור המערבי והמזרחי. 


מערכת של "ארובות סולריות" במרווחי זמן קבועים, מאפשרים אוורור טבעי ובר קיימא.מערכות קירור ירוקות שונות יכולות גם להיות משולבות.



המגורים על הגג ובקומות העליונות "מרוויחים" איוורור חיצוני טבעי.


"רעלות" הלוברים תורמות משמעות וצבעוניות חיה ותוססת לארכיטקטורה של חולון.



מדברי השופטים בפרוטקול השיפוט לתחרות:
פרויקט מענין מאוד אדריכלית. העמדת הפרויקט מייצר אנסמבל דמוקרטי ולא כוחני. הקומפוזיציה
המוצעת ומערך החזיתות בעלי עניין. הפרויקט מפגין בגרות אדריכלית המתייחס הן למרקם הבנוי
והן למרקם הבין-בניני (נגטיב ופוזיטיב).
קנה המידה של הכיכר נוצר על ידי מבנים קונזוליים המייצרים פתרון טוב לאקלים המקומי.
העושר של החזיתות והטקסטורות ראוי, אך מומלץ להתאימו לתנאים האקלימיים השונים ולתפקידים
המגוונים.

שיטת המסכים המוצעת כאלמנט מאחד המייצר שפה אדריכלית מזהה למתחם, מהווה אפשרות
מענינת מאוד ומפותחת ברגש על ידי המציעים.
כיכר יחסית גדולה הנפתחת לרחובות סובבים.
הפרויקט נסגר למדי למדיאטק ולמוזיאון העיצוב ומוצע לשקול חיזוק קשרים אלה.
הפרויקט גמיש להתאמות ושינויים , אינו נוקשה ומאפשר הקמה בשלבים.
יש לחשוב כיצד מייצרים בניני מגורים עצמאיים מבנין העירייה.
מומלץ לרווח את המרחב הציבורי.
יש לבחון לעומק פיתוח המרחב הפתוח ופתיחותו למבנים שכנים.
הפרויקט ביטל את הגשר.
יש לתת דגש יותר משמעותי לבנין העירייה, לבדלו מבנינים אחרים, עם דגש לתכנון חזית העירייה.
לרחוב גולדה ולפתח את הבניינים לפי הפונקציות השונות שלהם.

הפרויקט מציע ערוב שימושים בין משרדים עם מגורים בבנין אחד. יש לבחון נושא זה מחדש כמוגדר בפרוגרמת התחרות.



גליונות התחרות:




מה דעתך? אהבת? שתף את חבריך אולי גם הם יאהבו? [כפתורי שיתוף בצד שמאל למעלה]

Facebook Comments

5 Responses So Far:

אנונימי אמר/ה...

מסה מסה מסה .....
לא פלא שהמבט המוצלח ביותר הוא ממעוף הציפור, לדעתי משדר דיקטטורה פוריטניות ובזבוב.

חבל חבל חבל.....

אדריכל אמר/ה...

ההצעה הזו לא עומדת בתנאים מהותיים שהוגדרו בתחרות:
האדריכלים עירבו באותו הבניין משרדים ומגורים למרות האיסור הברור, הגשר מהשדרה הצפונית נעלם באופן חשוד, והכי חשוב - לא נוצרה פה כיכר ! אין פה מוקד או מרכז, כל בניין לעצמו ומה שביניהם זה סתם מעברים!

לא ייתכן שזו ההצעה הטובה ביותר מתוך העשרות שהוגשו...
אדריכלים ומתכננים - אל תשתקו ! חייבים למחות על טעויות כאלו!

אנונימי אמר/ה...

הצעה זו היא כיכר פרוצה! אין שום מכנה משותף בין המבנים לבד ממשחקי חזית פשטניים ונדושים.
החלל הציבורי הוא חלל של פרשת דרכים שנועד למעבר בלבד ומתפקד כאזור מפורז ומקרי בין המבנים שאינם זקוקים לו.

אנונימי אמר/ה...

כמה ככרות יש במדינה הזו שבאמת משתמשים בהם, שאנשים פוקדים אותן באופן קבוע?. כל הנסיונות לעשות ככרות רגילות וגדולות רובן לא צלחו ולכן הנסיון להפוך את הככר לחלל מעבר גדול יכול בצורה כזו או אחרת לעודד תנועה במתחם.

עניין הריחוף הזה מפריע לי, זה נחמד להראות בהדמייה בניינים מרחפים בלי להראות שום אלמנט פנימי שתמך בהם.....

שימוש בכל כך הרבה עץ בישראל? זה לא דורש תחזוקה מטורפת?!

אנונימי אמר/ה...

כולכם חבורה של ישראלים שאוהבים לקטר ולפסול. תגידו תודה ותסתמו, עליתם על העצבים של כולם. אתם גם בטח הצבעתם לביבי.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
 
arcHeb | מגאזין חדשות יומי לאדריכלות ועיצוב בעברית! Copyright © 2010 arcHeb Theme is Designed and Written by yANIVdAVIDI Home | RSS Feed | Comment RSS כל הזכויות שמורות לאתר arcHeb ולאתרים מהם הובא החומר . אין להעתיק,לשכפל,לתרגם,לצלם וכדומה כל מידע מהאתר ללא רשות. למידע נוסף, נא ליצור קשר