הצעה לתחרות: פרויקט הרחבת קרית הממשלה, ירושלים // זרחי אדריכלים >>

יום שלישי, ינואר 18, 2011 | , , |

Proposel for The Israeli government campus expansion competition - Jerusalem //
Zarhy Architects>>

כפי שדיווחנו לפני כשבועיים (לחצו כאן לדיווח) , ועדת המכרזים במשרד החשב הכללי באוצר בחרה במשרד האדריכלים קימל-אשכולות בשיתוף האדריכל ההולנדי הנס דוידסון, לתכנון עדכני לקריית הממשלה בגבעת רם בירושלים. 

התחרות נמשכה כעשרה חודשים והשתתפו בה תשעה משרדים שנבחרו על ידי צוות מקצועי מתוך 23 משרדים שהגישו מועמדות לתחרות. אחד מהמשרדים שנבחרו היה זרחי אדריכלים:
מדברי האדריכלים:
מהו שלטון דמוקרטי? "המדינה נוצרה למען האדם, לא האדם למען המדינה" טען אלברט איינשטיין. מבחינתנו, זוהי נקודת המוצא. מושג המדינה נוכח ברחובות, בכיכרות, בדרכים, בבתים ובליבות האנשים. המדינה מתגלה בכל מקום בו אנו זקוקים לה - בחללים הבין אישיים, בנקודות השקה שונות, במפגשים הרבים שהחיים מזמנים.

מי הם האזרחים?
אנחנו. כולנו מפתחים יחס אל מוסדות השלטון, כזה או אחר. האדריכלות הניבטת אלינו מחזקת את יחסינו כלפי השלטון. אנחנו מציעים להציג את השלטון בתוך עטיפה אדריכלית הרמונית. צנועה אבל גם אסרטיבית. מלאת נוכחות אבל גם נינוחה. פשוטה אבל גם מעוררת השתאות. כריזמטית אבל לא צעקנית. מנומסת אבל לא מתנצלת.

כיצד נראית אדריכלות ממשלתית?
האדריכלות של קריית הממשלה לא יכולה להיות מילולית, אבל חייבת להיות סימבולית. מילוליות היא זמנית, מנהיגות לעומתה, מתקיימת מעל הזמן החולף. מרחפת בחכמה מעבר לימים ולשעות, מתאימה עצמה לתקופות העוקבות.

מהי אדריכלות ירושלמית?
אדריכלות ירושלמית יכולה להתקיים רק בירושלים. היא שואבת השראה מההיסטוריה ומביטה בגאון אל עבר העתיד. אדריכלות ירושלמית היא בעלת שיעור קומה ויחד עם זאת מאופקת. היא גדולה מהחיים אבל גם תוססת בטבורם. אדריכלות ירושלמית אינה מנותקת מסביבתה ואינה גרנדיוזית בשאיפותיה. היא בלתי נשכחת. מעוררת השתאות. 





קריית בן גוריון בנויה על שלושה רבדים רעיוניים המביאים למימוש התוכן במרחב והמרחב במציאות. הרובד הראשון מתגלם מעצם היותה של קריית בן גוריון, קריית הממשלה, אחת משלושת הרשויות. ככזו היא פונה באופן ישיר אל מוסדות השלטון האחרים בסביבתה – בית המשפט העליון, כנסת ישראל ומאוחר יותר גם בית ראש הממשלה. קריית בן גוריון מייצגת את הקשר הבל ינותק בין הרשות השופטת, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. על ידי יצירת כיפה שלטונית איתנה, קריית בן גוריון, כמעונה של הרשות המבצעת, מסמלת את הקשר היציב והבלתי ניתן לערעור עם הרשויות האחרות. על ידי יצירת כניסה ממלכתית מרחוב קפלן יוטב הקשר הויזואלי, הסימבולי והתפקודי בינה לבין בית המשפט העליון והכנסת.

הקריה עצמה היא התגלמות הרובד השני – קמפוס משרדים המושתת על דמוקרטיה, שקיפות, נדיבות, נגישות, יעילות וגנריות. הבניינים יכולים להתמלא בתכנים שונים, באנשים שונים ובעבודה כזו או אחרת, אבל תמיד ישאו את אותם הערכים – מנהיגות. העובדים יתהלכו בשבילים בינות לבתים וייהנו בו בעת מנופי ירושלים המרהיבים ומתחושת האינטימיות שמעניקה התכנית והפיתוח הנופי.

הרובד השלישי - הטבע הפראי שלמרגלות ההר יראה את אותותיו הברורים בצלע האלכסונית שעוברת במקביל לרחוב רופין, שם ההר הירושלמי והצמחייה המקומית ניכרים במלוא עוצמתם והדרם.

ישראל, וירושלים בפרט, היא הטרוגנית, רבת גוונים, פנים, ריחות, צלילים וטעמים. בקריית בן גוריון כל אדם ימצא את עצמו ללא הבדל דת, גזע ומין. היא תהווה ראי עבור כולנו. נוכחת בשטח ומזמינה. קריית בן גוריון לא מתנשאת מעל האזרחים, אלא נוסקת מתוכם. גדולה מהם, אבל לא יהירה כלפיהם. היא נדחפת קדימה מעוצמת העבר. עבר של תרבות ענפה ומפנה מבטה בגאון אל העתיד. עתיד של תקווה ואופטימיות. ההווה נוכח בין שני אלו, מאפשר ומגיב.



עקרונות התכנון דרישותיה הכלליות והייחודיות של תוכנית האב למרכז השלטוני של ישראל הובילו אותנו להצגת גישה מנוסחת ומגובשת ביחס לתכנון קמפוס משרדי הממשלה בנוף הירושלמי המיוחד. האתגר המרכזי לפניו אנו ניצבים הינו יצירת רב-גוניות ועם זאת אחידות, השגת שלמות אדריכלית שתתמזג בנוף בכל שלבי הגידול וההתרחבות, ויצירת סמליות אמיתית, בלתי שגרתית, מבלי לגלוש לפורמאליות יתר. העמדת המבנים, מערך הדרכים הפנימי והפיתוח מבקשים לבטא את השייכות לישות אחת.



על מנת לעמוד במבחן הזמן אנו מציעים אסטרטגיה תכנונית במקום תכנית קשיחה. האסטרטגיה מאפשרת גמישות וורסטיליות ועם זאת שומרת על הסמכותיות והממלכתיות, על הצניעות והאיפוק. לנגד ענינו אנו רואים קמפוס ממשלתי ומרכז שלטוני שיצמח ויתרחב עם השנים. האפשרות לצמיחה אורגנית באמצעות תוספות וגמישות בסידור המבנים הינה מדרישותיו הבסיסיות של קמפוס מסוג זה.



הקמפוס המבוסס על תנועת הולכי רגל, תוך עשיית שימוש במדרחוב, בחצר ובשער - מסממניה של ירושלים. אלמנטים אילו מועברים אלינו מן ההיסטוריה הקדומה של העיר דרך פרק היציאה מן החומות במאה התשע עשרה ועד ימינו. עובדי הקמפוס כמו גם המבקרים בו יחושו נינוחים, ויוכלו אף לשבת תחת עץ רענן וליהנות ממראיה של העיר הנפרשים מכל עבר.

המבנים 
המבנים המוצעים הינם בראש ובראשונה מבני משרדים פונקציונאליים – כאלה שנועדו לשרת ביעילות את המשתמשים בהם ולהיות מקום בו נעים לעבוד ולשהות. אך מעבר לכך, למבני הקמפוס גם יעוד סימבולי – סמל לממלכתיות ולתחושת הזדהות ושייכות בקרב אזרחי המדינה. התוכנית מבקשת להטמיע את החותם הסמלי תוך שהיא משתדלת לצמצם את ממידיה החזותיים. המונומנטאליות לא מתבטאת בגודל, אלא בהשתלבות בסביבה הקרובה ובנופה בכללי של ירושלים ולא בהתבלטות. המבנים הינם הוריזונטליים וצנועים היוצרים נוכחות שרישומה ניכר בזכות תחושת האופקיות, החומרים, מגוון הנפחים, הירק ומשחקי האור-צל.



על ידי יצירת היררכיה באמצעות יחסי גומלין מבניים, תוך התחשבות בטופוגרפיה המיוחדת של המקום ובנייה בפרופורציות נכונות אנו מבקשים להשתלב ברוח המקום, גניוס לוקי - בתכונותיה המיוחדות של העיר - חומר, צבע, גודל, ריתמוס. הצירוף הכולל יצור את החגיגיות המבוקשת, את קו הרקיע הייחודי ויצור את זהותה של קריית בן גוריון.



על מנת לאפשר סביבת עבודה המעודדת עבודת צוות ומקומות רווחה ומפגש פרטיים לעובדים, יצרנו בניין החובק חצר פנימית תוך שמירה על עקרונות ה”בניין הצר” ברוחב 12 מטרים.


לחצר הפנימית, השואבת השראה מטיפולוגיית החצר הפנימית הירושלמית, הן יתרונות חברתיים והן יתרונות סביבתיים - היוצרים יחדיו את הגדרתה של הבנייה ברת קיימא. החצר מאפשרת מפגשים מתוכננים ואקראיים שהינם הבסיס לעבודה המשותפת של משרדי הממשלה. 


אנו מציעים אפשרות למתקנים משותפים לקמפוס כולו או לקבוצת מבנים: אודיטוריום, חדרי הרצאות וחדרי ישיבות גדולים, הסעדה, מכון כושר, פונקציות מסחריות, מערך תחזוקה ובטחון משותף. פיתוח שימושים משלימים מסחריים עסקיים ושרותי רווחה ישרתו את ציבור עובדי המדינה והמוסדות בקריה ואת המבקרים. השירותים יפעלו בשעות העבודה הרגילות וישלימו את השירותים המקומיים בבנייני המשרדים.
קריית ממשלה ירוקה קמפוס הקריה יאפשר הגעה נינוחה לעבודה וקבלת שירותים ביעילות ובמהירות, תוך שמירה על הסביבה ואיכות האוויר, השארת שטחים פנויים ירוקים במקום כבישים פנימיים, חסכון בחשמל ובדלק לרכב, והתחשבות בדרישות ביטחון (שילוב עם מעגל ביטחון חיצוני עם נקודות ביקורת ביטחוניות).


אנו מציעים אסטרטגיות ברות קיימא כגון: 
שיתוף תשתיות
1. יצירת מנהרת תשתיות שתאפשר חיבור של כל הבניינים בקמפוס למרכז האנרגיה, לתשתיות המים ומיזוג האוויר.
2. ניצול גגות או שטחים מקורים כשטחים מניבים לייצור אנרגיית חשמל חליפית (רוח + שמש).
3. הכנת אזורי חיבור לטעינת חשמל עבור רכבים חשמליים בחניונים.
4. מסלולי רכיבה על אופניים השייכים למתחם (כולל מרכזי חלוקת אופניים עם מקלחות צמודות).
שימור מים וניהול מי נגר
1. שילוב מערכת ניקוז טבעי באופן שיאפשר איסוף והשבת מי גשם למי תהום.
2. השבילים, המדרכות ושטחי חניה עיליים יכוסו במשטחים קשיחים ומחלחלי מים. הצמחייה תהיה טבעית לאזור. אנו מציעים להרבות ככל האפשר בשטחים מחזירי קרינה (צבעים בהירים, גינון, שיחים משתרעים) ולהמעיט במשטחים בולעי אור (צבע כהה, אספלט, ריצוף באריחי בטון) להפחתת איי חום. להרבות בשבילים מוצלים (פרגולות, מטפסים עונתיים) כדי למזער התחממות השבילים ולאפשר הליכה נינוחה של מבקרים. ההשקיה תהיה אוטומטית, בטפטפות, ובניצול מים ממוחזרים.
3. אנו מציעים לשלב את מערכת הניקוז הטבעי עם מערכות לטיהור מים אפורים הנאספים לאחר שימוש במבני המתחם, להשתמש במערכות ביולוגיות טבעיות (מב"ט) לטיהור מים תוך שילובם בתכנון הנופי והגינון.



הפניית המבנים
הפניה בזווית לכוון אופטימאלי (קרינת שמש, מינימום עומס חום): °175 (ביחס לצפון). אוורור טבעי, תאורה טבעית והצללות
1. שמירה על "זכויות שמש", ומניעה של הצללה של מבנה אחד על מבנים סמוכים.
2. כוון הרוח המקומית והזוית האופטימאלית האנרגטית של הפנית המבנה תומכים זה בזה.
2.1. ניצול זרימת האוויר בשעות הצהריים לאוורור פסיבי (כוון הרוח והעוצמה: ממערב-צפון מערב, בחודשי האביב 25-30 קמ"ש, בסתיו, 20 קמ"ש). מבנים בעלי פתח למערב יוצרים לחץ סטגננטי על קירות המתחם הפנימי. פתחים (חלונות עם פתיחה מבוקרת) יאפשרו זרימת אויר לתוך הבניין, ובניית ארובות אויר אנכיות בתוך גרעינים במבנה עם פתיחה בגג ובניצב לכוון הרוח תאפשר יניקת אויר טבעית (ונטורי) של האוויר מתוך המבנה והחוצה. 


2.2. שמירת מרחב החצר הפנימית רחב מספיק כדי להמעיט בחורף הצללה עצמית של הפאה הצפונית (הקיר הדרומי). מבנה חצר מאפשר חשיפה מינימאלית של שטח לכוון מערב וחשיפה מרבית של שטחים לצפון ודרום, כמו גם מאפשר הצבת ארובות לשירות (מעליות, אוורור, תיעול תשתיות) ללא חלונות בצד מזרח ובכך מקטין הצבת אזורי עבודה במזרח וחשיפתם לשמש טורדנית לפני הצהריים.





צוות התחרות: דוד זרחי, דניאל זרחי, נתנאל אלפסי, נמרוד סרוק, נהלל סרוק, חן נתן.

מה דעתך? אהבת? שתף את חבריך אולי גם הם יאהבו? כפתורי שיתוף : 

Facebook Comments

3 Responses So Far:

תמיר גרינברג אמר/ה...

מאכזב. הרבה מלים יפות ופרוייקט סופר שמרני, עם שפה של שנות השישים ותכנית טכנית וחסרת השראה. חבל. לפעמים מרוב ניקיון, החולה מת. הניסיון ליצור אדריכלות אנינה הביא במקרה הזה לאדריכלות יבשושית וחסרת חיים.
קצת לכלוך בריא מדי פעם.

אנונימי אמר/ה...

אם השלטון בישראל היה נראה קצת אלגנטי, עמוק ואינטליגנטי כמו הפרויקט הזה, מצבנו היה הרבה יותר טוב. ואם מסתכלים על מה שזכה, מבינים שפני אדריכלות השלטון היא כפני השלטון - מגדל לקריית הממשלה??? זה מגוחך. הפרויקט שמופיע כאן הוא כל כך חכם ומדויק לשלטון דמוקרטי. כמה חבל... זרחי לראשות הממשלה!

אנונימי אמר/ה...

מיושן, חסר מעוף, נראה שהמשרד הזה עדיין תקוע במאה הקודמת. משה זרחי ובנו דויד מובילים פרוייקטים "ארכיאלוגיים" במקום פרוייקטים "עתידיים" שיגבשו שפה אדריכלית עכשווית.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
 
arcHeb | מגאזין חדשות יומי לאדריכלות ועיצוב בעברית! Copyright © 2010 arcHeb Theme is Designed and Written by yANIVdAVIDI Home | RSS Feed | Comment RSS כל הזכויות שמורות לאתר arcHeb ולאתרים מהם הובא החומר . אין להעתיק,לשכפל,לתרגם,לצלם וכדומה כל מידע מהאתר ללא רשות. למידע נוסף, נא ליצור קשר