דעה: כיכר דיזינגוף, תל אביב // פרופ' אדריכל הלל שוקן

יום שלישי, מרץ 01, 2011 | , , , , |


כיכר דיזינגוף //חוזרים להתחלה??.. המשך דיון.. 

בהמשך לדיון שאנו עורכים כאן בנושא כיכר דיזינגוף, ברצוננו להביא את דעתו של אדריכל הלל שוקן במכתב שפירסם במקור ב-14 באוקטובר 1977 בעיתון הארץ, כשהלל היה סטודנט צעיר באנגליה. המכתב פורסם מעט לפני ההגבהה של כיכר דיזנגוף. משיחה עם אדריכל הלל שוקן, דבר לא השתנה והמכתב תקף כביום הוצאתו .. נשמח לשמוע את תגובותיכם- כאן או בפורום ארכב.


למאמרו המצוין של האדר' א. ארליק ("תרבות וספרות" 16.9.77) "הרהורים אורבניסטיים" ברצוני להוסיף שתי נקודות.

א. ההתנגדות לפרויקט כיכר דיזנגוף צריכה, בראש ובראשונה, לנבוע מטעמים תחבורתיים, ומוזר שטעמים אלה עומדים בראש הצידוקים לפרויקט זה.

בערי העולם הגדולות הגיעו המתכננים למסקנה שיש להגביל את כמות הרכב הפרטי במרכז העיר ולבסס את התנועה על מערכות משוכללות יותר או פחות של תחבורה ציבורית. מסקנה זאת מבוססת על ההכרה בעובדה שמרכזי הערים תוכננו שנים רבות לפני שניתן היה לחזות את התפוצצות אוכלוסיית הרכב ושפשוט, מבחינה פיזית, אין מקום לכל כך הרבה מכוניות. בלונדון, לדוגמא, יש הגבלות מסוגים שונים של כניסת רכב פרטי אל מרכז העיר. ההגבלות הן בצורת איסורי חנייה לאורך רוב המדרכות במרכז תוך התרת חנייה מוגבלת לדיירי המרכז בלבד. קנסות כבדים לעברייני חנייה וגרירת מכוניות שיטתית ומחיר גבוה לחנייה בחניונים בנויים שבנייתם, אף היא, מוגבלת. לאור כל זאת מעדיפים בעלי הרכב הפרטי להשאירו ליד ביתם ולהשתמש במערכת התחבורה הציבורית שכוללת רכבת תחתית, אוטובוסים ומוניות.

הגבלת כמות התחבורה הפרטית במרכזי הערים מאפשרת שטף ורציפות בפעילות התחבורה הציבורית ובכך מגבירה את יעילותה. גם השקעות כספיות שכרוכות בבניית חניונים, גשרים עיליים ומנהרות תת-קרקעיות ניתן להפנות להכנסת שיפורים במערכת תחבורה ציבורית נאותה. בהקשר זה מעניין לציין שעל אף הבדל גודל של 1:10 בין תל אביב ללונדון, קל יותר לחצות ברכב את מרכזה של לונדון מאשר את מרכזה של תל אביב.

ב. הערך ההיסטורי של מונומנטים עירוניים הוא ערך שישראלים רבים לומדים להעריך בנסיעותיהם הרבות לחו"ל. הם מבקרים בערי העולם הגדולות כדי לראות במו עיניהם את אשר ראו פעמים רבות באמצעות כלי התקשורת. כמעט כולם מכירים את כיכר טרפלגר בלונדון, את שער הנצחון בפריז ואת בניין האמפייר סטייט בניו יורק עוד לפני שדרכה כף רגלם במקומות אלה. יש הנאה בידיעה שמקומות אלה שומרים על רצף היסטורי שהמבקר ער לו וממנו שואב את הנאתו. ליד ערים אלה, תל אביב היא עיר זמנית. בית הבימה על גלויה משנות הארבעים אינו דומה לבית הבימה על גלויה משנות החמישים ושוב, אינו דומה לבית הבימה על גלויה משנות השבעים, זאת משום שבית הבימה שהיה אחד מבנייני הציבור ההיסטוריים של העיר, ובכך, מונומנט מובהק, הוא בניין זמני וכבר ניתן להכנס לספקולציות באשר ללבושו בשנות השמונים.

ניתן להביא דוגמאות רבות נוספות לבניינים ומקומות היסטוריים בתל אביב שהלכו לעולמם על מזבח הזמניות, כמו בית קולנוע מוגרבי ובית גימנסיה הרצליה. כיכר דיזנגוף הייתה זה שנים, לכיכר טרפלגר של תל אביב. אף תייר שמבקר בעיר לא פוסח עליה ואין ישראלי שלא עבר בה. ערכה הסנטימנטלי למקומיים כזרים עצום, שלא לדבר על היותה נכס תרבותי ממדרגה ראשונה כאחד הפרויקטים היותר מוצלחים שתוכננו ונבנו על מסורת התנועה המודרנית הארכיטקטורה שמקורה באסכולת הבאוהאוז. הכיכר תוכננה כשלמות והריסת מרכזה כהריסת כולה. מעשיה של עירית תל אביב בכיכר הם בגדר אסון לעיר ולתושביה וחבל שקולו של האדר' ארליק מהדהד בבדידותו. ראויה תל אביב שיהיה לה קהל אוהבים נאמנים שיפעלו ללא לאות לשמור על מה שנותר ולתת לעיר שורשים. אסור לתת לתל אביב להמשיך ולבעור על מזבח הזמניות.

פרופ' אדריכל הלל שוקן הוא אדריכל ומתכנן ערים ושימש עד לא מזמן כראש בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל-אביב
.



מה דעתך? אהבת? שתף את חבריך אולי גם הם יאהבו? כפתורי שיתוף : 

Facebook Comments

0 Responses So Far:

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
 
arcHeb | מגאזין חדשות יומי לאדריכלות ועיצוב בעברית! Copyright © 2010 arcHeb Theme is Designed and Written by yANIVdAVIDI Home | RSS Feed | Comment RSS כל הזכויות שמורות לאתר arcHeb ולאתרים מהם הובא החומר . אין להעתיק,לשכפל,לתרגם,לצלם וכדומה כל מידע מהאתר ללא רשות. למידע נוסף, נא ליצור קשר