מחאת הדיור // יש מה לעשות! >>

יום שלישי, יולי 26, 2011 | , , , , |

מחאת הגבינה עם/ו- הבית/ יש מה לעשות! //

מגאזין ארכב מתגייס למען התמיכה במחאת הדיור ומחזק את ידם של הצעירים, הסטודנטים והציבור הרחב אשר מנסה לקיים את עצמו בכבוד ולשלם מחיר הוגן וסביר על מגורים.

למצב הנוכחי ישנן שלל סיבות שלצערי דחפו את שוק הדיור (ולא רק) לרמה כזו גבוהה של מחירים אשר דחקו את האנשים להצטופף בדירות/שובכים או לשלם מאות שקלים על כל מרצפת ודלת.

זוגות צעירים אשר מנסים לקנות דירה, ללא כסף התחלתי מההורים או מאריאלה, פשוט אינם יכולים לרכוש לעצמם דירה בתל אביב, חיפה או ירושלים, והאמת אני גם לא בטוח שבערים אחרות. ואם יקנו בערים אחרות, כיצד יגיעו למקומות התעסוקה העיקריים? ..



מצא כמה יחידות דיור נמצאות על הסופר טאנקר הזה..

אני לא טוען כמובן שכולם צריכים לגור בלב תל אביב, אך האם הוזלת הדיור בפריפריה הוא הפתרון עם מערכת התנועה הקיימת בישראל ? האם הריסת השטחים הטבעיים לטובת בנייה חדשה היא הפתרון? האם ערינו צפופים מספיק?... 

כאמור, לדעתי ישנן שלל סיבות למצב הקיים (אגב- לא כולם רעות) אך הבעיה העיקרית אשר בגללה הגענו עד הלום היא כישלון וסירבול מערכת התכנון הישנה והלא רלוונטית של ישראל.

אני שמח להצטרף, ואשמח לקבל את תמיכתם והצטרפותכם, לכתב המחאה והשינוי שהרימה עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת:


אנו, חברי הועד המנהל של מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל, מצטרפים למחאה הציבורית על מצב הדיור במדינת ישראל ומוצאים כי המצב אליו הגענו של מחסור בדיור סביר בערים בישראל נובע מכישלון של מערכות התכנון בישראל לאורך שנים רבות.
לא כוחות השוק, כפי שמובילי המדיניות אוהבים להגיד, הביאו אותנו למצב זה, בהחלט שלא. זו היא תוצאה של מדיניות מכוונת של שנים של שרי הממשלה בגיבוי אנשי המקצוע בגופי התכנון הממשלתיים שהובילו מדיניות תכנון מיושנת ובלתי מתעדכנת שהיתה מתאימה לישראל בשנות השישים בה מנינו שני מיליון תושבים בלבד.

מערכת זו לא ראתה את הנולד ולא למדה מהנסיון ומהמתרחש בעולם בתחום התכנון והפיתוח העירוני וממשיכה להתעקש ולהתבצר בפתרונות שעבר זמנם ואשר הובילו את מדינת ישראל בסופו של דבר למצב בו אנו מצויים היום.

אנו תקווה כי מחאה ציבורית זו בה אנו תומכים תעיר את כל הנוגעים בדבר לצורך בשינוי מהיר ולאו דוקא בנוסח הוד"לים או הסופרטנקרים אלא מתוך הבנה מושכלת של פתרונות המתאימים למאה ה-21 ולגידול האוכלוסיה בו נמצאת מדינת ישראל.

בתמונה: טייס/ראש ממשלה מכבה שריפות
בעוד 20 שנה על פי הגידול הטבעי יהיו בישראל 11.5 מליון תושבים. המשך מדיניות התכנון והפיתוח העירוני כפי שהיא מתבצעת כיום תוביל אותנו לא רק למחאות ואוהלים בשדרות העיר, אלא לאסון ברמה לאומית בכל הקשור לאנשים החיים כאן, לסביבה העירונית והטבעית אותה אנו ממשיכים להרוס ולפרק.

מהם הגורמים לכשלון אליו הגענו:

תכנון עירוני לקוי המעודד ומקדם בניה של שכונות חדשות על שטחים פתוחים, בניית שכונות פרבריות ופיזור עירוני בזבזני ולא יעיל וגורם להתפרקות עירונית, הזנחת מרכזי הערים והתשתיות הקיימות.
הגבלת זכויות הבניה בערי הפריפריה המונעים פיתוח עירוני אינטנסיבי בצפיפות הנחוצה להצלחה ושגשוג של הערים בעיקר ערי הפריפריה. התוצאה ערים כושלות מתרוקנות מצעירים, יזמים שמדירים רגלם מהן, ערים שמייצרות הגירה שלילית של צעירים לערי מרכז הארץ.
הגבלת אפשרויות בניה שאינן מתאימות לארץ צפופה כמו ישראל עם גידול אוכלוסיה הגבוה בעולם המערבי מייצר ערים שאינן עומדות בביקוש והדיור בהן יקר להחריד או בלתי נסבל למגורים.

בניית פרברי שינה וערי לווין כפתרון למשבר הדיור בערי המרכז המחייב את האנשים שרוצים לגור בהן או שאין להם ברירה, לרכוש מכוניות ולבזבז זמן וכסף יום יום ובכך להפוך גם מקומות אלו לדיור שאינו בר השגה או פתרון אפשרי לנהל דרך חיים נורמלית. מכירה של השטחים בערים ליזמים שבונים דירות גדולות בלבד, לעשירים בלבד.
תחבורה ציבורית לא יעילה, שבה משתמשים רק מי שאין להם ברירה ושאינה מאפשרת לערים מחוץ למעגל מרכז הארץ ולתושביהן להתפתח ולשגשג. כך למשל, מערכת תחנות הרכבות שאינן בתוך הערים ואינן נגישות לכל אחד וקווי אוטובוס מפותלים ולא יעילים עם זמני המתנה בלתי נסבלים בתוך הערים.

חוליים אלו לא נוצרו מעצמם ולא ניתנו לנו בהר סיני, חוליים אלו הם תוצר של מערכת תכנון ומדיניות בירוקרטית, מיושנת ומדושנת שאינה מחוברת להוויית החיים של93% מתושבי ישראל שהם תושבי הערים. אוסף של מקבלי החלטות שגרים בפרברים ויש להם שתי מכוניות, ושל אנשי מקצוע שנתקעו במדיניות התכנון אי שם בשנות השבעים של המאה הקודמת.

חברי מרחב הם אנשי מקצוע מכל תחומי התכנון העירוני, למרחב הכוח והיכולת המקצועית לחולל את השינוי יחד עם משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ואנשי המקצוע מהסקטור הפרטי.

אנו קוראים לממשלת ישראל למקבלי ההחלטות בגופי התכנון לקבל החלטה אמיצה ולחולל שינוי מהיר כדי להוביל את מדינת ישראל קדימה למען האנשים החיים כאן ולדורות הבאים.

אנו מאמינים כי ניתן לחולל את השינוי בתוך זמן לא ארוך כך שאת התוצאות נרגיש כולנו כבר בעשור הקרוב.

אנו מוכנים להרים את הכפפה ולהרתם למאמץ הנדרש כדי להוביל את השינויים במדיניות התכנון הנחוצים כל כך לערים ולתושביהן במדינת ישראל.

מה אנחנו מציעים:

1. ציפוף עירוני בערי הפריפריה ושינוי מדיניות תמ"א 35:

תמ"א 35 מגדירה את כמות הבניה למגורים (יעדי צפיפויות) ביישובים שונים. יעדי הצפיפות לערי הפריפריה נמוכים באופן משמעותי מאשר לערים המרכזיות. אחת מאבני הבסיס של אזור עירוני חזק מבחינה חברתית וכלכלית היא צפיפות גבוהה. מדיניות תכנון ארצית (תמ"א 35) שאינה מאפשרת לבנות בצפיפויות עירוניות בערי הפריפריה מונעת מערים אלו לשגשג ולעמוד היטב על רגליים של עירוניות חזקה. מעודדת את כשלון הערים והגירה שלילית מהן לערים המצליחות במרכז הארץ כמובן. יש להכפיל ולשלש את אפשרות הבניה באופן גורף ומיידי בערים בישראל, ובעיקר במרכזי הערים.

2. בניה מוגברת בערים הגדולות וביטול חישוב אחוזי בניה:

הסרת ההגבלה של כמות הבניה העירונית וחישובה באחוזי בניה מספר יחידות לדונם וכו', תגרום להוזלת מחירי הדיור. יש לתת לבנות כמעט ללא הגבלה בערים הגדולות בעיקר וזאת כדי לעודד אנשים לגור בעיר. מדיניות זו תיצור מלאי דירות ענק, תעסוקה ואפשרות פיתוח תחבורה ציבורית טובה עקב כמות האנשים שיחיו יגורו ויעבדו בתוך הערים.

3. קידום תכניות בתוך הערים ולא בשטחים הפתוחים:

קידום תכניות בניה למגורים בתוך הערים ולא בשטחים הפתוחים של הפריפריה העירונית. מדיניות של עידוד וקידום תכניות אלו והצבת קשיים בפיתוח של שטחים פתוחים תעודד את התחדשות השכונות הוותיקות , תייצר מלאי דירות בתוך המרקם העירוני שיש בו ממילא את התשתיות הרצויות, תחסוך במשאבי אנרגיה, תשתיות וקרקע יקרים, תייצר מלאי דירות אדיר בתוך הערים ותהווה פתרון נכון יעיל וזמין לדיור לדור הבא במדינת ישראל.

4. בניית מגוון רחב של דירות למגורים במקום שכונות יוקרה הומוגניות:

הפסקת תכנון ובניה של שכונות מגורים "יוקרתיות" בהן מלאי הדירות זהה כולן דירות גדולות לבעלי אמצעים, דבר שאינו פותר את בעיית הדיור לכולם אלא לשכבה אחת באוכלוסיה, אנו במרחב מאמינים כי יש לתכנן שכונות מגורים ובהן מגוון של דירות כולל מלאי גדול של דירות קטנות לצעירים ולמשפחות קטנות שגם להם מגיעה הזכות לחיות בסביבה מלאת גרויים סביבה עירונית כמובן.

אין בעיה במדינת ישראל של מלאי תכניות לביצוע מיידי של שכונות מגורים אלא שמלאי זה קיים בערי הפריפריה ואין מי שיממש אותו, מדינת ישראל בראשות מינהל מקרקעי ישראל ממשיכה לשחרר קרקעות אלו שאין בהן תועלת. מאידך יש חסר במלאי של תכניות לפיתוח במרכזי הערים ולכך יש לשאוף. זה הפתרון למצוקה האמיתית של הדירות.

5. מדיניות פיתוח במקום החלטות מנהליות חסרות תועלת:

לא לסבסוד של דירות בערי הפריפריה, בשכונות רחוקות ממרכזי הערים שאין בהן תחבורה ציבורית שירותים סבירים ובסופו של דבר אין להן ביקוש. זהו צעד מנהלי כפוי. הפתרון אינו באמצעים מנהליים מלאכותיים ונכפים אלא במציאת פתרון שיש לו ביקוש ואחיזה כלכלית וקיומית לתושבי המדינה – בניה במרכזי הערים ובכמות גדולה.

6. פיתוח תחבורה ציבורית יעילה זמינה ונוחה:

פיתוח תחבורה ציבורית טובה אמינה וזמינה לכלל האוכלוסיה, בתוך הערים ובין הערים, פיתוח זה יוביל להקטנת התלות ברכב הפרטי וייתן אפשרות לדור הצעיר ולמשפחות לגור לא רק בתל אביב אלא בערים סביב ולהגיע לתעסוקה סבירה. התוצאה תהיה הקטנת הלחץ בערי המרכז ובניית מאגר של דיור בר השגה בערים בישראל.


שתפו חברים הצטרפו אלינו וחוו את דעתכם- 
כאן למטה או בדף הפייסבוק - כל דעה חשובה!

תודה, יניב


Facebook Comments

2 Responses So Far:

אנונימי אמר/ה...

דעתי האישית ששנים של נסיון לימדו אותנו שהצעות לתחום התכנוני הם מכשול.
למה ?
הצעות אלו צריכות לעבור את מערך הביוקטריה והזמן ואלה יכשילו אותן בוודאות.
ברור לי שכל ההצעות לעיל באות ממקום נכון אך לפי זה יש משהו בסיסי שחסר לנו לא רק בתור אזרחים אלא בתור אנשים.
בתחום האדריכלות המקצועי אני מנוע מלדבר,
צריך להיות אנשים לפי שאפשר להציע הצעות , לתכנן וכדומה.
במבחן הזה נכשלנו.
בהצלחה בהמשך.

אנונימי אמר/ה...

מדינה שלא נותנים לחיות חיים נורמלים חשמל מים מרכיב משמעותי שלא נדבר על לקנות בית

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
 
arcHeb | מגאזין חדשות יומי לאדריכלות ועיצוב בעברית! Copyright © 2010 arcHeb Theme is Designed and Written by yANIVdAVIDI Home | RSS Feed | Comment RSS כל הזכויות שמורות לאתר arcHeb ולאתרים מהם הובא החומר . אין להעתיק,לשכפל,לתרגם,לצלם וכדומה כל מידע מהאתר ללא רשות. למידע נוסף, נא ליצור קשר