דעות: מבחן רשם האדריכלים 2012 //

יום שבת, מרץ 03, 2012 | , |

מבחן רשם האדריכלים 2012 



לפני כשבוע נערך מבחן רשם האדריכלים של משרד התמ"ת. כל אלו שעשו את הבחינה הנוכחית בוודאי שמו לב - שוב , למספר בעיות - אם במבנה הבחינה ואם בתוכנה.




אם נתמצת במספר מילים, הבחינה בחלקה העיוני היתה לא הוגנת - מבחינת המבנה עצמו של הבחינה אשר שונה כמעט לחלוטין ואינו תואם כלל למבנה מבחן הדוגמא המפורסם באתר הרשם, מבחינת הזמן אשר ניתן למתן תשובות (הדרש לדוגמא תכנון קומת חניון למבנה מגורים הזוי לחלוטין) ומבחינת השאלות עצמם - גם בחלק האמריקאי וגם בחלקים שלאחריו - אשר לא ברור מה בדיוק ניסו לבחון (השאלות נעו משאלות טיפשיות - "מהו אף מים?" לשאלות אשר גם אדריכל רשוי ומנוסה לא יודע עליהם את התשובה..) חלקו המעשי של הבחינה - היה מזלזל ושטחי - דומה לשבועיים הראשונים של סטודיו שנה ב באדריכלות -בו ניתן מגרש לתכנון ללא הגבלה  - ללא תקנון, תשריט, פרוגרמה - ראו למטה ושפטו בעצמכם.





אנו מביאים היום את מכתבם של אדריכלים נעה בירן ורועי טלמון אשר לדעתנו משקף בדיוק את הבעיות של הבחינה, כמו כן את חלקו המעשי של הבחינה לעיונכם.




אנא העבירו לחברים וקולגות והגיבו למטה .


"שלום,
ביום חמישי האחרון התקיימה בחינת הרישוי באדריכלות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. אנחנו כותבים את הדברים יום לאחר הבחינה ואנחנו חשים פגועים מהזלזול שהמבחן מבטא – בנו, כאנשים חושבים, כאנשי מקצוע, ובמקצוע האדריכלות בכלל. אנו חשים שבחינה הקובעת האם אדריכל יכול להיות רשוי, צריכה להיות יותר מעמיקה ופחות שטחית. בחינה עם קריטריונים מדידים וברורים. נוסח הבחינה וניהולה היו בעייתיים ממספר היבטים:

  • על פי חוק יש לערוך בחינה אחת לשנה. משרד התמ"ת אינו עומד בכך - בחינת הרישוי הקודמת נערכה בדצמבר 2010, מה שהשאיר אותנו תקועים בתהליך שאי אפשר לסיימו בפרק הזמן שנקבע בחוק.
  • רשם המהנדסים והאדריכלים לא פרסם נושאים לבחינה. לא כך לדוגמא נהגו ביחס למבחן לרישוי מהנדסי מבנים אליו פורסמו נושאים הכוללים את רשימת המפרטים, תקנים ותקנות הרלוונטיים לבחינה.
  • החלק העיוני
    • מבנה הבחינה שונה באופן מהותי מהבחינות לדוגמא שפרסם משרד התמ"ת – לא הייתה בחירה ומבנה השאלות היה שונה מהדוגמאות שפורסמו באתר הרשם.
    • בשאלה הפתוחה נתבקשנו באחד הסעיפים לתכנן קומת חנייה בתכנית מרתף נתונה. התכנית הייתה מסורבלת, עם עמודים בזויות משונות, כך שאי אפשר היה לתת פתרון גורף לעניין החנייה. לא ברור מה ניסו לבחון אבל המבנה הנתון והחנייה לא תוכננו מלכתחילה באופן נבון, מתוחכם או כלכלי.
  • החלק המעשי
    • התחושה שעולה מצירוף השאלות בחלק המעשי של בחינת הרישוי היא פשוט מקוממת. לבקש מאתנו לכתוב בשאלה מספר אחת "מהי אחריות ציבורית בתכנון" ובשאלה מספר שתיים לדרוש מאתנו לתכנן מתחם בנוי, הכולל מבנים לשמור, בשטח של 10 דונמים, וללא נתונים מספקים, ללא תקנון, תשריט או פרוגרמה – זאת סיטואציה שאינה נתפסת.
    • לא ברור כל כך מה ניסו לבחון וכיצד ניתן לכמת את התשובות? הרי בסופו של דבר מדובר בהשקפת עולם פרטית. אחריות ציבורית היא לא לתכנן מתוך גחמות. משמעותה לתכנן מתוך כלל השיקולים המשפיעים על התכנון, מתוך ההקשר הסביבתי, החברתי, הפיזי והכלכלי. אז מה מנסים לבחון כאן? כיצד בוחנים את התשובות? לפי נפח הבנייה? לפי ההתייחסות למבנים לשימור? הרי מלכתחילה התכנון תלוש, סכמתי וחסר עומק. המקצוע שלנו מורכב יותר. תהליך התכנון שבו הוא תוצר של לימוד מעמיק, של חלופות תכנוניות, של תיקון והתלבטות. תהליך המשלב מספר רב של גורמים, שיקולים, יועצים, שותפים. האם זוהי הדרך לקבוע האם אדריכל יכול להיות רשוי?
אנו מאמינים כי בחינת הרישוי צריכה להיות מעמיקה יותר ופחות שטחית. בחינה הבוחנת ידע מקצועי, שדנה בתקנות וחוקי התכנון והבנייה. בחינה שקופה עם קריטריונים ברורים ומדידים. לא בחינה הבודקת בלחץ זמן את יכולות התכנון של האדריכל. האם זה בכלל דבר מדיד ושפיט? ומה תפקידם של חמש שנות לימוד אם לא להבטיח זאת?

אנחנו פונים אליך. אנחנו קבוצה קטנה ולא תמיד יש לנו גב ממסדי שיילחם עבורנו. רשם המהנדסים והאדריכלים שומע את טענותינו, מבטלן, וממשיך הלאה. אבל הבחינה הזו מבזה גם אותך, היא בעצם אומרת שהמעסיקים, המרצים והמנחים שלנו, שחינכו אותנו ללימוד מעמיק של האתר, לתהליך תכנון רציני ויסודי לא עושים את מלאכתם.

נודה אם תכתוב את דעתך על בחינת הרישוי ותהליך ההתמחות. 
אנא העבר התייחסותך למייל roytalmon@gmail.com ואנו נעביר אותן בצורה מרוכזת
לשר התמ"ת, מר שלום שמחון, ולרשם המהנדסים האדריכלים, מר בן עמי כופר

בברכה,
אדר' נעה בירן, אדר' רועי טלמון"

החלק המעשי של הבחינה (לא ניתן תקנון, תשריט או פרוגרמה):






התמונות מהבחינה באדיבות אדריכל ערן זיו.


תגובתכם?  


Facebook Comments

8 Responses So Far:

ירון אמר/ה...

אני לא מבין, אין שום עניין של לבחון ידע של החוק או דברים טכניים כאלה? מה אכפת לרשם בכלל מה הדעה שלנו על אחריות ציבורית ואיך הוא יכול לשפוט אם תכנון "תחת אש" שמשום מה אנחנו נבחנים עליו כאן הוא טוב או לא טוב (בלי קשר לזה שמתי בפרקטיקה אדריכל נדרש להציג תכנון תוך שעה???)
אני גם לא מבין מי מרוויח ממבחן טיפשי כזה, זה מבזה גם לנו וגם לרשם.
בעיקר זה מבזה לנו האמת, כבר שנים שאנו מדברים על זה שכל תהליך הסטאז' והבחינה נוראי אבל אנו רק מתלוננים בינינו לבין עצמנו (ממש כמו שאני עושה כרגע) ולא עושים שום דבר בעל משמעות, פונים לתקשורת או משהו כזה, כתבת תחקיר רצינית בידיעות או של רביב דרוקר ותוך שבועיים זה נפתר.
שיהיה לנו בהצלחה.....

אורית אמר/ה...

מישהו שם עושה מאיתנו מצחוק...גם אנחנו עושים מאיתנו צחוק.
כיצד זה ייתכן שיושבים להם מאות אדריכלים שהשקיעו 5 שנות לימוד ומי יודע כמה שנים של עבודה קשה במשרדי אדריכלים, יושבים מול בחינה שכזאת ושותקים?
זאת ביקורת שלי כלפי עצמי וכלפי כל חבריי האדריכלים..גם אני ישבתי שם, בשקט, בהלם..מנסה לעכל, מנסה להבין איך להתמודד עם "ההפתעות" שהכין לנו הרשם גם הפעם..מנסה לשרוד, "לעבור את הבחינה". זאת הבעיה שלנו, אנחנו מנסים לשרוד...רק לשרוד.
המבחן היה מזלזל, לא רציני, מבלבל ובעיקר לא ענייני.
הרשם שינה את מתכונת את המבחן בלי להוגיע, בלי להכין אותנו..אני מניחה שמניעיו היו טובים, ניסה לתקן את טעויות העבר...אבל אני וחבריי שלמדנו רבות והתכוננו לבחינה מצאנו את עצמנו יושבים ומנסים להבין מה רוצים מאיתנו בעיקר, מה עלינו לעשות, מה בעצם מבקשים מאיתנו בשאלות...זאת במקום להשקיע את הזמן והמחשבה בתשובות. זה היה מבלבל ובעיקר בזבז לנו זמן יקר.
החלק בו היינו צריכים להפוך ליועץ חניה (בנוסף לכובעים הרבים אותם מבקש מאיתנו הרשם לחבוש: יועץ בטיחות, יועץ נגישות וכו')היה פשוט לא הוגן ובלתי אפשרי...תכנון קומת החניה היה מסורבל ומורכב כל כך שרק בכדי להבין וללמוד את התוכנית הנתונה היה עלינו להשקיע יותר מהזמן שנתון לבחינה כולה.
החלק המעשי הוא שהיה הגרוע ביותר.
הרשם מצפה מאיתנו לפרוס את משנתנו על "אחריות ציבורית" ומצפה שנתכנן לפיה בלי להתייחס לתב"ע, לסביבה, ייעודי קרקע, גובה בניינים באזור, זכויות, קווי בניין...דברים שוליים כאלה שאמורים להיות עמוד השדרה של תכנון, שלא לומר תכנון אחראי.
קיימת פה סתירה פנימית.
זוהי בקשה בלתי אפשרית, מזלזלת וטיפשית.
את רוב זמן הבחינה העברתי בנסיון להבין אם הבנתי נכון את המצב...באמת לא צריך להתייחס לתב"ע? באמת לא חסר לי עמוד במבחן שמצויינות בו זכויות בנייה וכדומה? ואת הזמן הנותר (לאחר שישבתי מעל 40 דקות עם יד למעלה בתקווה שמישהו ייגש אליי וייתן לי תשובות) העברתי בנסיון להבין עם עצמי כיצד עליי לתכנן מבנה כלשהו, בגובה כלשהו, שעושה משהו ליד משהו ויכול להיות כל מה שהוא רוצה...מתוך חשיבה על אחריות ציבורית.
אם מישהו יודע כיצד מתכננים עם אחריות ציבורית בלי להתייחס לסביבה אני אשמח לשמוע. אני לא הצלחתי.

בקיצור, צריך לעשות משהו...שישמעו אותנו. אני מתגייסת

יניב אמר/ה...

השנה עשיתי רק את החלק המעשי (את העיוני עברתי בשנה שעברה), באתי בתקווה שהשנה הבחינה תהיי יותר הוגנת מזו הקודמת לאחר אין ספור התלונות והרעש שקם אחריה..מסתבר ששם למעלה אף אחד לא התרגש- כנראה שמישהו החליט שיש מספיק אדריכלים בארץ ואין צורך להוסיף עוד כאלה עם רישיון ועושה כל מאמץ לעשות את הבחינה לא מובנת,לא הוגנת ולא משקפת את הכישורים הנדרשים לאדריכל אלא יותר "התפלצפות" של סטודנט שנה ד' (לא אתפלא אם מי שכותב את בחינה הוא מנחה באיזה פקולטה ולא באמת אדריכל פעיל..)
הבחינה הלא רצינית הזו רק מורידה כבוד למקצוע שגם כך נמצא בקרשים במדינה הזו!

אנונימי אמר/ה...

כפי שנאמר בעבר חברים, וסליחה על הציניות מראש,

עד שלא יהיה גוף מקצועי שישמש כוועד עובדים מקצועי אדריכלי לא יהיה שינוי במקצוע. אלה שקיימים עכשיו - לא מחזיקים מים.

צריך לקום גוף שישאף שכל ציבור האדריכלים כפוף אליו ורשומים אליו, רק לו יש כוח לשנות את המציאות, קבוצות של 20 אנשים שלא הצליחו לעבור את מבחן רשם האדריכלים חסרת סיכוי לעומת הבירוקרטיה הישראלית.

צריכים כמה אנשים שיקימו את הגוף הראשוני, אליהם יירשמו רוב המסיימים הטריים. אחכ יצטרפו עוד.
הגוף צריך לגבות דמי מנוי שנתיים סמליים מכל חבר בו אבל שיספיקו לשלם משכורות הוגנות למי שיעבוד בו + מימון של הוצאות משפטיות מול משרד התמת הנחמד שכולנו מכירים, ומימון הוצאות נוספות.

הגוף יוכל במקרה של זילות המקצוע - קשיים בירוקרטיים ושכר נמוך\ניצול של משרדים חזקים את הסטאז'רים לפעול שכנגד גופים שצברו לעצמם יותר מדי כח כגון משרדי ממשלה, בתי משפט, ומשרדים אדריכלים מבוססים שלא יודעים שובע.

אני אישית חושב שבמדינה כמו שלנו לא יהיה קונסנזוס, אפילו בציבור קטן כמו בוגרי תואר לאדריכלות ןלכן הדבר לא אפשרי. המנטליות הישראלית לא מאפשרת לנו את זה, אבל לדעתי זהו הפתרון.

במערב נהוג להתקיים ארגון אדריכלים בדומה לועד עובדים, אצלנו זה קיים אצל חברת חשמל, ורשות הנמלים - בגלל זה יש להם תנאים טובים.

arcHeb אמר/ה...

חברים , תודה על תגובותיכם, הנושא מאד חשוב וראוי לכל תגובה.
נשמח אם תעתיקו את תגובותיכם גם לדף הפייסבוק על מנת לעורר דיון ותגובות מיותר אנשים.
www.facebook.com/archeb

אנונימי אמר/ה...

ישבתי אף אני בתדהמה מול דפי הבחינה שנראתה כחלום רע, ומולנו, אדריכלים שותקים וצייתנים שסיימו חמש שנות לימוד (אני בטכניון), ובעיצומן של שנים עמוסות שעות עבודה, ילדים ומשפחה, המסכימים לשתף פעולה עם בחינה לא רלוונטית המייתרת את השכלתנו ובודקת את מהירות הדפדוף שלנו בספרים ואת יכולתנו הפוטנציאלית כעורכי דין לענייני רישוי.
לצערי אין אף גוף ותיק שיישא על כתפיו את המלחמה הזו, ובתוכה, אגב, גם בירור מעמיק כיצד שונה תהליך הרישוי מבלי לתת לאלו מאיתנו שסיימו לפני כעשור ויותר את הלימודים והיו כבר זכאים למספר הרישוי - אפשרות לקחת את שהיה שלנו.
לשמיים ולרשם האדריכלים פתרונים.

אריה שילה אמר/ה...

המצב המתואר על-ידי מי שנבחנו בבחינה האחרונה, ידוע מאז שנערכה הבחינה הראשונה לפני כשנתיים, והוא מזעזע !
הגוף שאמור לממש את הבחינות זקוק לאוטוריטה מקצועית ולסמכות מינהלית.
בפועל - הסמכות המינהלית היא בידי הרשם, בעוד שהאוטוריטה המקצועית היא בידי העמותה.
העסקת אדריכלים (בדרך כלל מבין שורות העמותה), לצורך עריכת הבחינות ובדיקתן - לא הביאה לתוצאה הרצויה.
על העמותה לפעול מיידית לתיקון המצב, בין אם בהידברות עם הרשם ובין אם בכל דרך אחרת. זה הרציונל לקיומה ואת זה בדיוק יש לדרוש ממנה !

יובל אמר/ה...

שלום רב,

כאדריכל ומרצה לאדריכלות ובנייה ירוקה מזה מספר שנים
אני בוש ונכלם מהתבוננות בעוולה המתמשכת, והזילות בנו האדריכלים, מצידם של הגורמים הממסדיים.

כמי אשר חונך ולמד את מקצוע האדריכלות בארצות הברית,
אני מרגיש שהנסיון "להעתיק" את הפורמט האמריקאי להכשרה מקצועית, אשר בסיסו הגיון צרוף,טוב שיעשה זאת ביתר זהירות, וע"פ התמונה הכוללת והמלאה הקיימת בארה"ב.
אקדמאים בארה"ב זוכים מהממסד בהקרה, יוקרה שכר והוגנות.
ומה אצלנו ?

1. מבחן ההסמכה בארה"ב, מורכב וקשה ככל שיהיה,
הוגן, מתומצת, ענייני, וכזה אשר שופך אור ,על פי רוב, על הפרקטיקה המקצועית של הנבחן ע"פ תקופת הסמכתו.
כמה משרדי אדירכלים בארץ עוסקים באמת בתבע"ות ?, מי באמת עוסק ביצירה האדריכלית ?

2. התגמול הפיננסי לאדריכל רשוי בארה"ב (ע"פ חוק) מהווה קרש קפיצה ראוי בשוק העבודה המקומי.
משלימי הבחינה בישראל, לעומת זאת, ימשיכו לתור אחרי פרנסה ראויה.
גם 5 שנות לימוד ו 3 שנות הסמכה לא עושים את ההבדל.

3. כמי אשר סיים לימודיו בארה"ב, אני יודע ומוקיר מהו היחס הניתן ע"י הממסד לאקדמאי בוגר אוניברסיטה.
ומה אצלנו ?

4. אדריכל באירופה ובארה"ב הינו מקצוע מוערך ומכובד. מנסיוני עם רשויות החוק והממסד בארץ, אני תוהה לעיתים שמא נכללים אנו ברשימת מקצועות הבנייה....???

כמי שחווה עד כמה הבירוקרטיה הממסדית יכולה להיות פוגעת, ובלתי מתחשבת,
אני חייב לשלוח מכאן מסר חד וחלק...הגיע זמן להפסיק לדבר, ולהתחיל לפעול ביתר שאת להגדרת זכויותינו.

הגיע זמן שגם אנו האדריכלים נזכה לאוזן קשבת ולא נצעד ממבחן למבחן....

עד מתי נמשיך לאמר לעצמנו וללקוחותינו שאדריכלות לא באמת עושים בשביל כסף, אלא בשביל הנשמה ?

להבנתי, וע"פ העבר הלא רחוק במציאות חיינו, על זה בדיוק נאמר חוסר צדק חברתי, לא ???
אני מייחל לעתיד מקצועי וורוד יותר,
ומקווה שנתאחד ונדע לדרוש עאת שמגיע לנו ע"פ רוב.
יובל

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
 
arcHeb | מגאזין חדשות יומי לאדריכלות ועיצוב בעברית! Copyright © 2010 arcHeb Theme is Designed and Written by yANIVdAVIDI Home | RSS Feed | Comment RSS כל הזכויות שמורות לאתר arcHeb ולאתרים מהם הובא החומר . אין להעתיק,לשכפל,לתרגם,לצלם וכדומה כל מידע מהאתר ללא רשות. למידע נוסף, נא ליצור קשר