כתבה מהעבר: היכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל בהר הרצל, ירושלים // קימל-אשכולות אדריכלים+ קלוש-צ'צ'יק אדריכלים ↓

יום שלישי, אפריל 24, 2012 | , , , |

היכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל בהר הרצל // אדריכלים קימל-אשכולות + קלוש-צ'צ'יק אדריכלים


בערב יום הזיכרון תש"ע, הכריז שר הביטחון אהוד ברק על הקמתו של היכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל. יהיה זה אתר ייחודי שלראשונה מאז קום המדינה יאחד בתוכו את שמותיהם של כלל הנופלים במערכות ישראל במקום אחד.

על הר הרצל מתרכזים מוסדות לאומיים רבים – בית הקברות הצבאי, חלקת גדולי האומה, יד ושם, גן הנעדרים, ואנדרטת חללי פעולות האיבה. לכן, אך טבעי היה לבחור בו כאתר לבניית היכל הזיכרון. ההיכל יענה על הצורך לספר את סיפורה של מדינת ישראל ושל הבנים והבנות שנפלו על הקמתה ועל הגנתה, והוא יענה על הצורך בהנצחה לאומית כוללת. יצוין שעדיין לא נמצא בארץ אתר שמנציח את כלל הנופלים במקום אחד וישנם כאלה שאינם מוזכרים באף אתר הנצחה מהרבים שפזורים ברחבי הארץ.



בנוסף, הר הרצל הוא אתר לביקורים ממלכתיים, ופוקדים אותו ראשי מדינות ואישים חשובים המגיעים לישראל מרחבי העולם. במדינות אירופה, מניחים בעת ביקורים כאלה זר על קבר החייל האלמוני. לנו אין חיילים אלמונים, והיכל הזיכרון ייתן מענה גם לצורך טקסי לאומי זה. מיקומו של ההיכל בהר הרצל ישלים את הביקור ביד ושם ובחלקת גדולי האומה ויאפשר את הנצחת סיפור הקמתה של מדינה ישראל – משואה לתקומה.

צוות התכנון של אתר ההנצחה כולל את משרד האדריכלים קימל-אשכולות, בשיתוף קלוש-צ'צ'יק אדריכלים ואת האוצרת ד"ר אורית שחם-גובר. הפרויקט מנוהל על ידי היחידה להנצחת החייל שפועלת מול וועדת היגוי המורכבת מאישי ציבור ובהם נציגי המשפחות השכולות, מומחי הנצחה, ומפקדי צה"ל לשעבר. וועדת ההיגוי בוחנת את אבני הדרך של הפרויקט ומאשרת את התקדמותו בהתאם.



קצת היסטוריה 

הנצחת חיילים שנפלו הוא דפוס שהתחיל להתפתח בעולם המערבי אחרי מלחמת העולם הראשונה. עד אז, מקובל היה להנציח רק קיסרים, מלכים, וגנרלים, אבל לא את החיילים הפשוטים. אלה, במרבית המקרים גם לא זכו לקבר משלהם, אלא נקברו בקברים המוניים באתרי נפילתם. אחרי מלחמת העולם הראשונה התקבע הדפוס לפיו החיילים נקברים בקברים אישיים בבתי הקברות שבאתרי הקרבות. ליד חלק מבתי קברות אלה הוקמו אנדרטאות, שרובן הנציחו יחידות ולא לוחמים. שמות הלוחמים החלו בתקופה זו להופיע באנדרטאות מקומיות – בערים, בכפרים, בבתי ספר, וכד' – שם הנציחו מספר מועט של נופלים בני המקום. דפוס ההנצחה ללוחמי מלחמת העולם השנייה דומה לזה של מלחמת העולם הראשונה, אלא שבמקרה זה ליד חלק מאתרי ההנצחה הוקמו בתי תפילה, ומוזיאונים היסטוריים שהציגו את סיפור המלחמה ואת המורשת של אותם חיילים. בשלב מאוחר יותר הוקמו מוזיאונים שכאלה גם ליד אתרי ההנצחה של מלחמת העולם הראשונה.

מעטות המדינות שהקימו אתר הנצחה אחד שבו מונצחים כלל נופלי אותה המדינה בכל המערכות. בדרך כלל, המקובל הוא אתר הנצחה למלחמה או לקרב ולא אתר לכלל הנופלים בכל המלחמות. תקצר היריעה מלפרט את הסיבות, שנעו מחוסר דרישה מצד הלוחמים והמשפחות לאתר שכזה, ועד לחוסר היכולת להכיל במקום אחד כל כך הרבה שמות. יוצאים מן הכלל בהקשר זה הם אתר ההנצחה ללוחמים האוסטרליים בקנברה, שבנייתו החלה אחרי מלחמת העולם הראשונה ונחנך אחרי מלחמת העולם השנייה; ואתר ההנצחה לנופלי וייטנאם בוושינגטון, שמאחד כ-58,178 שמות אבל רק של מלחמה אחת. אשר על כן, היכל הזיכרון הלאומי שמיועד לקום בהר הרצל הינו פרויקט ייחודי הן במישור הלאומי והן במישור הבינלאומי, בהכילו במקום אחד את כלל הנופלים של החברה הישראלית למן ראשית ההתיישבות הציונית ועד ימינו. 



היכל הזיכרון בהר הרצל – תפיסת התכנון 
במהלך שנות התכנון של האתר סוכמו העקרונות שבעקבותיהם הכין משרד קימל אשכולות מתווה לאתר ההנצחה:
1. אתר ההנצחה לכלל חללי מערכות ישראל יוקם בכניסה להר הרצל.
2. האתר יכיל את שמות כל חללי מערכות ישראל שהוכרו על ידי מדינת ישראל. האתר משלב הנצחה כללית והנצחה אישית.
3. תכנון האתר ישאיר מקום להנצחת חללים נוספים.
4. אתר ההנצחה יהיה המרשים בכל אתרי ההנצחה הקיימים.
5. אתר ההנצחה יכיל היכל זיכרון שבו יבוא לידי ביטוי יום השנה (יורצייט) של כל נופל/ת.
6. ההיכל צריך לאפשר עריכת טקסים בהיקף של כ-400 איש, במועדי הטקסים הממלכתיים ובעת ביקורים רשמיים. 





לאור עקרונות אלה, האתר ייבנה בהמשך למבנה הכניסה הקיים להר הרצל. הוא מתוכנן להיות חפור בהר ומעליו תשוחזר הטופוגרפיה של המקום, שתשלב אבן וצמחיה ותהפוך אותו לגלעד המתכתב עם השטחים הטבעיים שעל ההר ועם מראה הקברים הסמוכים.



הגישה הכללית של היכל הזיכרון היא שימוש בחללים מרשימים, באבן ובחדירת אור טבעי, שמעצימים את חוויית הביקור. המונומנטאליות של האתר אינה מתבטאת דווקא בגובהו החיצוני, אם כי תהיה נוכחות ברורה ובולטת מחוץ לכותלי בית הקברות והוא ייראה למרחוק, אלא בגובהו הפנימי (18 מ' במקום העמוק ביותר), ובטכנולוגיה של החדרת אור טבעי באמצעות "בארות אור".


אלה יעטפו את החלל הפנימי ויאפשרו ניתוק מן העולם החיצון והתמקדות בהתייחדות עם כאב השכול ועם זיכרון הבנים והבנות.


המבנה המרכזי בהיכל הזיכרון - מרחב ההתכנסות המרכזי - יהיה בצורת חרוט ויוכל להכיל כ-500 איש בעת קיום טקסים. במקום זה יוזכרו מדי יום שמות הנופלים שזהו יום נפילתם ("יורצייט"). מרחב ההתכנסות המרכזי נפתח אל השמיים וקצהו מהווה אלמנט בולט במרחב למי שמתבונן אל האתר מבחוץ.


מסביב למרחב המרכזי יתלפף בצורה מעגלית קיר השמות שבו ייחרת שמו של כל אחד מהחללים על לבנת זיכרון יחידה ואחידה. סך כל הלבנים ייצרו תחושה של "קיר תחרה" שהאור חודר דרכו דרך חרכי האבן. חלקו של האור יהיה טבעי וחלקו תאורה אמנותית. בדרך זו ינציח קיר השמות את הנופלים באופן המשלב בין היחיד לכלל.







לבנת ההנצחה האישית, שהיא נרטיב רעיוני ואדריכלי מרכזי בהיכל הזיכרון, ממחישה את חשיבותו של כל אחד מהנופלים לביטחון מדינת ישראל - ביחד הם בונים את הקיר כולו, כשם שמדינת ישראל קיימת בזכות כל אחד ואחת מהם. בדרך זו, יוענק לכל אחת מהמשפחות השכולות המקום שלה, המשמר את זכרו של הבן/בת שנפלו, ובה בעת יסומן באופן ברור המחיר ששילמנו כולנו כחברה, בכדי לחיות כאן בביטחון. הלבנים עצמן יורכבו באמצעים טכנולוגיים חדישים שפותחו במכון הטכנולוגי בציריך. הקיר ייבנה באמצעות רובוט מתוחכם שתפקידו לדאוג לאחידות בין הלבנים ולדיוק של סדר הנחתן.


סירקולציה 
מרחבת הכניסה של בית הקברות הצבאי בהר הרצל נכנסים המבקרים אל היכל הזיכרון לאורך חפיר הבנוי מקיר לבנים שבהמשך יהפוך לקיר השמות. מי שאינם מעוניינים להיכנס להיכל הזיכרון יוכלו ללכת ישר ולעבור על גשר מעל החפיר ישירות אל הכביש המרכזי של בית הקברות.


האתר עצמו בנוי כמעין שבלול שבמרכזו מרחב ההתכנסות המרכזי. מרחב זה מוקף ברמפה עולה - הקיר עם שמות הנופלים. המבקרים ממשיכים מהמרחב המרכזי ברמפה העולה וסובבת אותו וכך הם עוברים דרך שמות כל הנופלים במערכות ישראל.

הרמפה מסתיימת ביציאה החוצה, אל המיתלול שמעל אתר ההנצחה, ואל הנוף של הר הרצל. 


סרט הפרויקט : [אל תשכחו להגיב למטה ולומר את דעתכם! - זה חשוב!] 



אדריכלים ומעצבים, אנו מזמינים אותכם לפרסם את הפרויקטים שלכם במגאזין האדריכלות והעיצוב הישראלי אשר הוקם למענכם - arcHeb - מוזמנים לשלוח את הפרויקטים שלכם לפי ההנחיות למעלה (ראו לשונית "פרסם") . כולם מוזמנים לשלוח!!! . העבודות יוצגו באתר, בדף הפייסבוק של המגאזין ובניוזלטר השבועי. התצוגה ללא תשלום.

Facebook Comments

0 Responses So Far:

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
 
arcHeb | מגאזין חדשות יומי לאדריכלות ועיצוב בעברית! Copyright © 2010 arcHeb Theme is Designed and Written by yANIVdAVIDI Home | RSS Feed | Comment RSS כל הזכויות שמורות לאתר arcHeb ולאתרים מהם הובא החומר . אין להעתיק,לשכפל,לתרגם,לצלם וכדומה כל מידע מהאתר ללא רשות. למידע נוסף, נא ליצור קשר