זכיה בתחרות: תכנון מוזיאון הטבע בירושלים - מקום ראשון /
שורץ-בסנוסוף אדריכלים בשיתוף SO-arch ↓

יום שבת, יולי 14, 2012 | , , , , |

תחרות פומבית עם "ברירת המזמין" לתכנון מוזיאון הטבע בירושלים - מקום ראשון /  שורץ-בסנוסוף אדריכלים בשיתוף עם אדר. שחר לולב ואדר. עודד רוזנקאיר ממשרד SO-arch   ↓ 



אנו שמחים להציג בפניכם את ההצעה שזכתה במקום הראשון לתכנון מוזיאון הטבע בירושלים של אדר. גבי שורץ ממשרד שורץ-בסנוסוף אדריכלים בשיתוף עם אדר. שחר לולב ואדר. עודד רוזנקאיר ממשרד SO-arch.

בהמשך השבוע תתפרסם כאן במגאזין ההצעה של משרד יסקי מור סיון שזכתה במקום השני. הישארו מעודכנים ואל תשכחו להגיב ולשתף חברים.






קונטקסט עירוני :

קריית הלאום תוכננה כפארק אזרחי רחב ידיים בו נטועים בתי ממשל צנועים. ברבות הימים הפכה הקריה למרחב של בניינים סמליים המבותר על ידי כבישים רחבים. האזרחים מדירים רגליהם מהפארק נטול העירוניות ומהגדרות החומריות והווירטואליות המנתקות את הציבור ממבני השלטון.



תצא- פארק כמחבר בין הבנינים וכמרחב המפגיש בין האזרח לממסד וסמליו
הבניין החדש, הניצב בפתחו של מתחם התרבות של הקריה, מבקש להחזיר את הפארק לאזרחיו על ידי הגדרתו כמרחב עירוני תוסס.


דיאגרמת תנועה חופשית

דיאגרמת קונספט
 אך מהי העירוניות בהקשר המידי של הקריה? לרוב, המאמץ לייצר עירוניות נדרש למושגים כמו רחוב, כיכר, שדרה, חצר, מסחר, חברה. להערכתנו, מחייבים מושגים אלה טיפולוגיות עירוניות הזרות למהותו של המרחב הנתון. עם זאת, החיפוש שלנו אחר אופציה עירונית חדשה מסרב להנציח את ההפרדה הקיימת בין בנין אייקוני למרחב פתוח. לחליפין, התעקשנו להכיל את שניהם.


בין שדה לאובייקט- מו"מ עם הפארק

חתכים רעיוניים- בין טבע לבנין
הגדרת דופן מינימלית לרחוב רופין ויצירת חלל לקיום פארק עירוני משמעותי

מרחבים ירוקים חפורים בתוך המבנה
מרחבים ירוקים חפורים בתוך המבנה

תנועה-פארק - מוזיאון

 ההצעה שלנו למבנה מוזיאון הטבע מציעה טיפולוגיה המשלבת את השדה (הפארק) והאובייקט (המוזיאון) באותו מערך עירוני—דואליות זו היא מהות ההצעה. 

גישה זו מבקשת לאפשר בירושלים עירוניות אוורירית, הפוגה מדחיסותה הפיזית והסמלית. אנו מאמינים כי גיוסו של הבניין לצורך הבניית המרחב הציבורי הפתוח תסייע "לידד" את אזרחי הבירה עם משכן השלטון וליצור את אותו מתח מבורך שבין האזרח למוסדותיו.





לכן, החלטנו להנכיח את הפארק בכניסה אל המתחם מכיוון שדרות רופין. המבנה המוצע מבצבץ כמערכת ביתנים חד- קומתיים בעומק המגרש, באופן המרמז על המבנה מבלי לפגום בנוכחותו המרכזית של הפארק אליו מפנה הבניין בית קפה לשרות המבקרים החולפים.




 מבקרים אלה, שלא קנו כרטיס כניסה למוזיאון, מוזמנים לעבור אל הגגות הקדמיים של המוזיאון, לחוות את גני הנושא הנטועים מעליו, ולטייל במרחבי המרפסת העירונית החדשה המשקיפה על מתחם התרבות הלאומי. טיול זה מאפשר גם הצצה אל חצרות המוזיאון והגלריות השזורות לאורכו. כך משתתפים מבקרי הפארק בחוויה המוזיאלית, ונהנים גם הם מהמשאב הציבורי החדש.

טיפולוגיה בניינית:
תכנון הבניין מדגיש את הרצון ליצור בניין פתוח, סופג, נושם, סוג בניין המתקשר עם הסביבה ולא מבנה סגור עם גדרות ושומר. לכן, חפשנו בניין שהופעתו החיצונית תהיה מאופקת וצנועה, מחד משתלבת בסביבה, ומאידך עוטפת מבנה גמיש, מורכב ודינמי, אם יחסי גומלין מורכבים בין פנים לפנים, בין פנים לחוץ- מבנה וירטואוזי. 



חזית המוזיאון מבט מרחוב רופין


הטיפולוגיה הביניינית מחקה צורת "גבינה צהובה" עם חורים ירוקים. גודלם ומיקומם של החורים הירוקים משתנה בין הקומות. בקומה 12.00-, שיא קומת הארכיאולוגיה, למעשה החוץ הוא העיקר בעוד שבקומות העליונות החירור של המסה מעודן יותר.

צורתו החיצונית של המבנה מבוססת על רעיון גאומטרי וסימבולי מרכזי שמקפל בתוכו את כלל עקרונות התכנון המתחייבים מהפרוגרמה, ויוצר חוט מקשר ומאחד ביניהם תוך אפשרות לביצוע במספר שלבים. 



מבט כללי
המבנה מאורגן בתוכנית, בחתך ובחזית כלבני בנייה המונחות זו על זו. כמטפורה לתהליך היווצרות קשרי הגומלין בין האדם לסביבתו ולתהליך ההיווצרות האבולוציוני. 



פרוק המסה בחתך, בתוכנית ובחזית יוצר מבנן המאפשר לגרוע ולהוסיף חלקים מבלי לפגוע בשלמות הארכיטקטונית ובסמליות המבנה. גודלם וסידורן של אבני היסוד (המודול הבסיסי) בתוכנית, בחתך ובחזית המבנה, מבטיח גמישות מרבית לתצוגה ואפשרות לשלביות בבניה. 


תכנית פיתוח- פארק ומוזיאון
מפלס 0.00
מפלס 4.00+
מפלס 3.00-
מפלס 6.00-
מפלס 9.00-

מפלס 12.00-
ארגון:
הבניין מאורגן בשלושה אגפים של חצאי קומות, בכך מבטיח חלל פנימי אינטראקטיבי וגמיש לתצוגות באווירות וצרכים משתנים. הבניין מורכב ממטא גלריות, משרדים, מרכז קונגרסים, אזורי לימוד, מעבדות, מחסנים וחדרי הקמה לתערוכות, חניון ופלנטריום.




התכנון מאפשר נגישות מרבית לבניין מוזיאון הטבע ומוזיאון המדע. הוא מאפשר הפעלה של חלקי הבניין בנפרד, כמו למשל, הפלנטריום, מרכז הקונגרסים ובית הקפה הפונה לרחוב רופין. ארגון הפונקציות נקבע על-פי תנאי התאורה הנדרשים, בקומות העליונות אורגנו פונקציות הדורשות תאורה טבעית וככל שיורדים במפלסים ממוקמות פונקציות אשר מחייבות תאורה מצומצמת ומבוקרת.

תנועה פנימית :
אנו מוצאים בתנועה הפנימית במוזאון את לב העניין. 



מערכת התנועה המוזיאלית המשלבת פנים וחוץ
מהלך התנועה המוזיאלי מאופיין כמסלול לינארי בין שדות, בתוך מערכת מטא גלריות, חלקן משופעות וחלקן ישרות. התנועה אורגנה כמערכת מרכזית ולינארית,בעלת אינטראקציות שונות ואפשרויות בחירה. בהגעה למפלס 12.00- מדרגות נעות מעלות את המבקרים לגג המוזיאון – לגלריית תצוגה חיצונית. מתצוגות הגג יורדים לגלריית האסטרופיזיקה ומשם ליציאה/כניסה. תכנון התנועה יוצר מצב בו התנועה על הגג היא חלק ממסלול מוזיאלי פורמאלי ובכך אנו מוצאים חשיבות רבה. 

הגגות:
גגות המבנה ירוקים - בחלקם מהווים המשך לפארק וחלקם מהווה פרק בתנועה הפנימית כפלטפורמה לגני הנושא.



הדמית גן שמורת החולה

מבט לכיוון גן הגשר והמסעדה

תבנית נוף מולדתינו- סכמת גנים


הרעיון העומד מאחורי גני הנושא, הוא אפיון נופי הארץ ע"י חלוקת הגג לאזורים שונים ומתן ביטוי נופי יחודי לכל אזור- לכל גג. הגג המתקבל מהווה סוג של תבנית נוף הארץ – קטלוג נופי, חווית וחומרי.

הגגות שבמפלס הפארק, נגישים למבקרי הפארק ומאפשרים חוויה מוזיאלית מבלי להיכנס למוזיאון.

מוזיאון הטבע והמדע בירושלים- הגישה האקלימית
מוזיאון הטבע והמדע תוכנן מתוך גישה של תכנון בר קיימא, המתחשב בסביבתו והמתבסס על התקן הישראלי לבניה בת קיימא 5281 למבני התקהלות ציבורית. האסטרטגיות שהובילו את התכנון: 



 בקיץ- לאפשר אוורור טבעי של שטחי החוץ במוזיאון ואוורור מפולש לקירור המבנה בלילה. הוספת לחות לשיפור תחושת הנוחות התרמית של המבקרים ע"י מערכת תעלות ובריכות מים, העוברים הן מחוץ למבנים והן דרכם. מערכת מים זו, בנוסף לתרומתה הרבה לקירור המבנה, משמשת גם למחזור מים אפורים לשימוש המבנה ובמקומות מסויימים משמשת אף לשבירה של קרני שמש והכנסה של תאורה מפוזרת אל חללי המוזיאון. אסטרטגיה מרכזית נוספת בתכנון המוזיאון הינה ניצול המסה התרמית של מבנה חפור ובניה באבן בתוספת אוורור לילה. המסה התרמית מתקררת בשעות הלילה ושומרת על טמפרטורה נמוכה יחסית בחללי הפנים בשעות היום. הגגות הירוקים שומרים על המבנה מהתחממות יתר בקיץ ועוזרים במניעת איי חום. הצללות ותאורה למוזיאון נעשו בשני אופנים, במפלס התחתון הגיאומטריה של המבנה מייצרת הצללה ואילו בשאר הפתחים תוכננו מדפי תאורה לשבירה של קרינה ישירה והכנסת אור מפוזר לחללים. 




בחורף- ניצול המסה התרמית לחימום המבנה, המבנה מתחמם במהלך שעות היום ושומר על טמפרטורה גבוהה יחסית גם בשעות הערב והבוקר המוקדמים. באופן זה ניתן לצמצם במיזוג לחימום בשעות הקצה. שטחי חוץ תוכננו באופן כזה שחלקם נוחים לשהייה בחוץ גם בחורף ע"י חסימה של רוחות מזרחיות בלתי רצויות. הצללה נכונה של פתחים מאפשרת חדירת שמש חורפית נמוכה אל תוך אזורי התנועה והמבואות במוזיאון. 


תאורה- לאורך תהליך התכנון נעשו אנליזות תאורה בכדי לוודא שאף על פי היותו של המבנה חפור בחלקו, עדיין מתאפשרת כניסה של תאורת יום אל איזורי התנועה והמבואות המרכזיים בפרויקט. כל אלו יאפשרו צמצום בשעות ההפעלה של תאורה מלאכותית. באיזורי תצוגה יותקנו מערכות תאורה חסכוניות המבוססות על נורות LED ועל פי ההנחיות של התקן לבניה ירוקה בארץ.

לסיכום ניתן לומר כי המבנה מושתת בעיקר על עקרונות של תכנון ביואקלימי פאסיבי, הנשען על תכנון נכון וניצול נכון של הסיטואציה האדריכלית והאקלימית ובכך מוריד מעומס מערכות המיזוג הדרושים למבנה ציבור מסוג זה בכחצי מהכמות הדרושה במבנה מוזיאון שאינו מתוכנן באופן זה. גישה זו לתכנון ירוק נבעה הן מתוך ראיה של הפרויקט כפרוייקט בר קיימא החוסך באנרגיה וממזער את הפגיעה בסביבתו והן מתוך הראיה של מוזיאון לטבע אשר פועל בסינרגיה והרמוניה עם הסביבה הטבעית שלו, תוך שימור יחסי הכבוד בין האלמנט לנוף.

מסלול המים:
מסלול המים שזור במבנה באופן מרחבי מרתק. הוא משמש כמקור תאורה טבעית דרך המים, כבריכת איגום למים אפורים, כבריכת התפלה, כמפל מים וכבריכת היקוות. 



נתיב תנועת המים רווי בצמחיית גדות המאפיין סביבת גידול לחה, המשמשת לטיהור טבעי של המים האפורים המגיעים ממבנה מוזיאון המדע ומוזיאון הטבע. 




מפל המים לאזור הגן החפור מהווה מוקד עיקרי במערכת המים לאזור זה שלושה תפקידים עיקריים: 

1. זהו מוקד משיכה אסתטי, מוזיאלי, המהווה נקודת ציון נצפת משטחי פנים וחוץ המבנה.

2. בעת נפילת המים מתאפשר קירור מי האיגום. הרוח המגיעה למקום מדרום וממערב, דרך חלל המבנה, מקררת את המים המוצלים בכ- עד 6 מעלות. כך, בעת כניסתם של המים למבנה הם מהווים גוף תרמי מצנן. בריכת ההיקוות בתחתית המפל, מהווה כר להסבר אודות מקווי המים בנחלי הדרום.

3. במהלך נפילת המים מגובה 15 מ', המפל מסובב טורבינת חשמל הידרו-אלקטרית היוצרת אנרגיה המספיקה כמעט כדי להחזיר את המים לתחילת המעגל להשלמת סירקולציית המים.

בריכת איגום מים אפורים ובה צמחיית מים עשירה המאפיינת את עמק החולה. במתחם נוף זה מסלול תנוע תלת ממדי, העובר דרך הצמחייה ובו ניתן להסביר למבקרים על אופי הצומח והחי במקום.

תאורה טבעית דרך המים - נוכחות המים בחללי המוזיאון הפנימיים מורגשת על ידי החדרת או טבעי דרך הנחל הזורם על הגג. כך מתאפשרת צפייה בצמחייה צפה מנקודת מבט שונה, הסבר על בית השורשים של הצמחים ועל פעולת הטיהור שלהם. 





בריכת ההיקוות הצמודה לכניסה לפלנטריום מהווה אגן ניקוז לשטחים נרחבים בהיקף של כ- 8000מ"ר. המים הנקווים נאגרים ומשמשים לריכוך המים האפורים של המבנה. בבריכת ההיקוות ממוקמת אחת מכיתות החוץ. כיתה זו מאובזרת כך שניתן יהיה להסביר לתלמידים אודות בעלי החיים הגדלים במקווי מים מסוג זה ועל תהליכי היקוות מי גשמים.

המים זורמים בשיפוע מתון לאורך רמפת התצוגה של המטא גלריה השנייה. בזרימתם בחלל הם מהווים גורם מאקלם ומוסיף לחות, המשפר את יצירת הנוחות האקלימית. לאורך המסלול מוצבים הסברים ומתקנים הקשורים להדגמות של זרימת נחלים, חוק הכלים השלובים ועוד.

בקצה רמפת התצוגה והנחל הפנימי המלווה אותה, נמצאת בריכת ההתפלה. הבריכה פועלת על אנרגיה מתחדשת ובה מוצגים לראווה מערכות ההתפלה והסברים על שיטות ההתפלה השונות. 



הואדי:
הואדי הוא פעולה בה יצרנו מעין קניון בין הבניין וההר. הקניון מהווה אטרקציה חזותית מרשימה, משמש כבסיס למפל המים, לקיר הטיפוס, לבוסתן ושביל קליפות האבנים וכן כמקור הכנסת אור לאגפי המוזיאון השונים.


סיכום:

תכנון המבנה מונע מתוך מודעות אורבנית וסביבתית גבוהה, הנדרשת מכל עשייה מרחבית נוכחית וביתר שאת כאשר מדובר במקום שתפקידו להבהיר ולחדד את היחסים בין אדם לטבע - קשר שטיבו מורכב ובעל פנים רבות. 





ההחלטה להיענות לדפוסי המרחב הקיים ולפעול לפי חוקיו תוך העצמה והמרצה של המרחב הפתוח הביאה אותנו לבחור במבנה מרחף שמוביל אל שדרת המוזיאונים דרך הפארק.







 במקום דופן מסחרית מאולצת, מוצעת דופן ירוקה המטמיעה ומזמינה אל הכניסות למוזיאון, לפלנטריום ולחנייה. אנו מאמינים כי ההתערבות באתר באמצעות פארק מובנה תיצור רצף ירוק מהגן של מוזיאון ישראל, דרך אתר מוזיאון הטבע, במעבר שבין הספרייה הלאומית שתבנה מולו ומשרד האוצר ועד לגן הוורדים שמול משכן הכנסת. כך תתהווה מערכת משמעותית—מרחב דמוקרטי המזמין את אזרחי העיר והמדינה אל המרחב הייצוגי של ישראל.




 בניין שהוא משא ומתן בין שדה לאובייקט עשוי לקדם, להבנתנו, משא ומתן מרחבי בין האזרח לנבחריו.




אדריכלים ומעצבים, אנו מזמינים אותכם לפרסם את הפרויקטים שלכם במגאזין האדריכלות והעיצוב הישראלי אשר הוקם למענכם - arcHeb - מוזמנים לשלוח את הפרויקטים שלכם לפי ההנחיות למעלה (ראו לשונית "פרסם") . כולם מוזמנים לשלוח!!! . העבודות יוצגו באתר, בדף הפייסבוק של המגאזין ובניוזלטר השבועי. התצוגה ללא תשלום.

Facebook Comments

10 Responses So Far:

אנונימי אמר/ה...

פרוייקט מקסים, מוטיבים מעניינים של טבע.
אבל איפה האדריכלות - היא כמעט לא קיימת...
ובאותו הקשר: מה הקשר לירושלים ולמיקום הכל כך חשוב?
הבניין יכול היה להיות גם באגמון החולה או במצפה רמון...

אנונימי אמר/ה...

אדריכלי תערוכות... יכולים להיות מתכנני מיצגים מעולים.
אחיזת עיניים מקסימה!
איפה הבניין? איפה האמירה האדריכלית?
כמו כל הסטודנטים בשנה רביעית שגילו את ה"ארכיטקטורה התת-קרקעית..."

אנונימי אמר/ה...

בניין מנוכר, שלא מבין את הסביבה שלו !!!
לא מובן איך זכה ?!?!?

אנונימי אמר/ה...

נראה כאילו כל התגובות פה הם של משרד יסקי

אנונימי אמר/ה...

הצעה עשירה ומעניינת. ניכרת מקוריות ויצירתיות בתוך מסגרת צנועה שנשארת מאופקת אל מול האגו האדריכלי שבעוכרנו. זוהי קפיצת מדרגה רצינית בהתפתחות המשרד החביב, יחד עם המבוגר האחראי גבי שוורץ שיעניק לקונספט הרענן אחיזה במציאות ובגרות אדריכלית. כל הכבוד!

אנונימי אמר/ה...

כרגיל אצלם הרבה הרבה הרבה קישוטים בגליונות ואינפורמציה לא רלוונטית ועטיפה טקסטואלית שמנתחת כל חצי קיר ובתכל'ס אין חדשנות לא בעיצוב עם אוסף קופסאות ולא בחללי הפנים - ולא בפעם הראשונה עושים חללים משעממים אך מרובי פומפוזיות אינטלקטואלית יעני.

אנונימי אמר/ה...

זה כמו המול הלאומי בוושינגטון די סי, כל המוזיאונים החשובים נמצאים שם (גם אם בפועל יש מוזיאונים נחשבים יותר בניו יורק—אבל זו הייתה הכוונה בכל מקרה).

אנונימי אמר/ה...

מקסים!

אנונימי אמר/ה...

מצחיק, זה באמת נראה כאילו כל התגובות נכתבו כהתנצחות בין המשרד הזוכה למשרדים המפסידים... בכל מקרה, התגובות ש"אין אמירה אדריכלית" או ש"הבניין נעלם" הן אנכרוניסטיות מאין כמותן - זו בדיוק האמירה האדריכלית והמגיבים שלא רואים זאת הם כמו עכברים עוורים בחושך. בנוגע להצעה עצמה - היא אינה מתוחכמת, משעממת, מלאה בגימיקים לא יפים. גיבוב השטויות המילוליות מנסה לכסות על אנטי-אינטלקטואליות ובוסריות נוראה בעיצוב. העיקר לצאת מהלימודים ולהתחיל לעבוד - בלי באמת ללמוד, לשאולף להבין - רק למחזר באופן לוקה בחסר ועיוור תמונות ממגזינים... חבל.

אנונימי אמר/ה...

מה המועד סיום של המבנה???

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
 
arcHeb | מגאזין חדשות יומי לאדריכלות ועיצוב בעברית! Copyright © 2010 arcHeb Theme is Designed and Written by yANIVdAVIDI Home | RSS Feed | Comment RSS כל הזכויות שמורות לאתר arcHeb ולאתרים מהם הובא החומר . אין להעתיק,לשכפל,לתרגם,לצלם וכדומה כל מידע מהאתר ללא רשות. למידע נוסף, נא ליצור קשר